פסק-דין בתיק ת"א 2808-09

בתביעתם, עתרו התובעים לפיצוי כספי בגין ליקויי בנייה, שלטענתם נתגלו בדירתם. הדירה נרכשה מהנתבעת 1, אולם נבנתה בחלקה על-ידי הנתבעת 2 והצד השלישי (להלן - הנתבעת 2). השאלות הטעונות הכרעה הן, מה סכום הפיצוי שישולם לתובעים, וכיצד יחולק בין שתי הנתבעות.

לאחר שניתנה חוות-דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס אחי קליין (להלן - המומחה), ולאחר שניתנו תשובותיו לשאלות הבהרה שהוצגו לו, הגיעו הצדדים ביום 6.12.2011 להסכמה בדבר הסדר דיוני. על-פי הסדר זה, פסק הדין יינתן על דרך הפשרה, לפי סמכות בית המשפט לפסוק כך בהתאם לסעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, וזאת לאחר שהנתבעות יסכמו את טענותיהן בכתב בעניין אופן חלוקת האחריות ביניהן.

סיכום טענות הנתבעת 1 הוגש ביום 5.1.2012 והנתבעת 2 הגישה את סיכום טענותיה ביום 8.1.2012.

רקע - עיקרי העובדות ועיקרי טענות הצדדים

1.         בתביעתם כאמור, עתרו התובעים לפיצוי כספי בסכום של 85,660 ש"ח בגין ליקויי בנייה שלטענתם, התגלו בדירתם.

בחוות-דעתו מיום 7.3.2010, קבע המומחה מטעם בית המשפט שהתובעים זכאים לפיצוי בגין הנזקים שנמצאו בדירתם, בסך של 22,850 ש"ח בלבד, וזאת בתוספת של כ-35% עבור עלויות קבלן חיצוני ובתוספת מע"מ (סה"כ 36,091.575 ש"ח).

2.         הנתבעת 1, החברה שמכרה לתובעים את הדירה, טוענת, שלאור הסכם המכר ונספחיו ולאור ההסכם שנחתם בינה לבין הנתבעת 2, האחריות המלאה, לרבות האחריות בגין בניית השלד שנבנה על-ידי צד שלישי, מוטלת על כתפי הנתבעת 2. לטענתה, הנתבעת 2 מעולם לא שוחררה מהתחייבויות אלו (למעט שחרור מתיקון מספר ליקויים בתמורה לקיזוז חוב), ומטעם זה, הגישה הנתבעת 1 הודעה לצד שלישי נגד הנתבעת 2.

3.         הנתבעת 2, החברה הקבלנית, טוענת, שלמרות האמור בהסכם מכירת הדירה, לאור האמור בהסכם שנחתם בינה לבין הנתבעת 1, יש להטיל את האחריות לליקויים שנתגלו בדירת התובעים העל הנתבעת 1, וזאת ממספר טעמים, שאלו עיקריהם:

ראשית, הנתבעת 1 מינתה מפקח מטעמה, כדי שיפקח על עבודות הבנייה שביצעה הנתבעת 2. ככל שישנן טענות לגבי ליקויים, הרי שיש להפנותן אל מפקח הבנייה ולא אל הנתבעת 2, שפעלה על-פי הוראותיו. כך במיועד לאור העובדה שהמפקח כבר דן בטענות התובעים, ודחה את רובן.

שנית, סעיף 7 בנספח א' של הסכם המכר, שעליו חתומים התובעים והנתבעות, קובע חובת בוררות בפני מפקח הבנייה במחלוקות שעניינן שאלת האחריות בגין ליקויי בנייה נטענים, אך בוררות זו, כלל לא התבקשה.

שלישית, הנתבעת 1 כבר בדקה את טענות התובעים ודחתה אותן, ולכן אינה יכולה לגלגלן כעת לפתחה של הנתבעת 2 (בעניין זה הפנתה אל מכתב של הנתבעת 1 אל התובעים מיום 24.12.2006.  נספח ל"ח של תצהיר התובעת).

רביעית, הנתבעת 2 רצתה לתקן את הליקויים שהנתבעת 1 סברה שהם מוצדקים ושיש לתקנם, אולם נתקלה בקשיים שהערימו התובעים בחוסר תום-לב, בעת שביקשה לתאם את ביצוע העבודות.

חמישית, בשלב מסוים החליטה הנתבעת 1 לשחרר את הנתבעת 2 מאחריותה לתיקון ליקויים בהתאם להסכם, בתמורה לקיזוז חוב בסך של 14,000 ש"ח. לפיכך האחריות לליקויים מוטלת עתה על הנתבעת 1. בנוסף לקיזוז זה, שלחה הנתבעת 1 אל הנתבעת 2 מכתבים המשחררים אותה מחובותיה ואף שיחררה את הערבויות שניתנו לה, ולכן היא מנועה עתה מלטעון שהנתבעת 2 חבה בתיקון הליקויים. לפיכך, ולאור הזמן הרב שחלף ממועד מסירת הדירה, בשנת 2004, ובשל עקרון סופיות ההליכים, יש לקבוע כי הנתבעת 2 אינה אחראית עוד לתיקון ליקויים בדירה.

שישית, חוות הדעה של המומחה אינה מדויקת לעניין חלוקת האחריות בין עניינים "תכנוניים" לעניינים "ביצועיים". מאחר שהנתבעת 1 הייתה הגורם המתכנן, יש להטיל את האחריות לכשלים, ככל שישנם כאלה, על הנתבעת 1.  

דיון והכרעה

4.         לאחר עיון בחוות הדעה שהגיש המומחה ומשלא התבקשה חקירתו על-ידי מי מהצדדים, אני מקבלת את מסקנותיו של המומחה במלואן. בכלל זה גם את תשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 19.7.2010. זאת גם לעניין סכום הפיצוי שהתובעים זכאים לו וגם לעניין החלוקה שקבע בין כשלים תכנוניים לבין כשלים ביצועיים. יוער כי בהיעדר התייחסות לעניין הגידור, נקבע עניין זה, כאמור להלן, על דרך האומדנה בשים לב לנטען על-ידי התובעים.

בסעיף 22.56 (צ"ל 22.5) בחוות דעתו של המומחה, נאמר ש"הליקויים שנמצאו הם ליקויי ביצוע אלא אם נכתב אחרת בגוף חוות הדעת". כך גם בסעיף 8 בתשובות לשאלות ההבהרה נאמר כי "כל הליקויים הם ליקויי ביצוע להוציא: סעיף 2 לעניין הרווח בין האריחים לגביו איני יודע מה היה התכנון, סעיף 3 גידור הגינה שהוא סעיף תכנוני, וסעיף 14 איטום רצפת הבטון, אשר איני יודע כיצד תוכננה".

5.         בעניין חלוקת האחריות בין הנתבעות, יש לחלק בין כשלים תכנוניים לבין כשלים ביצועיים.

על הנתבעת 1 לפצות את התובעים בגין הנזקים שמקום בכשלים התכנוניים שנתגלו וכן בגין כשלים ביצועיים, שעבורם ביצעה הנתבעת 1 קיזוז מחובה לנתבעת 2, כאמור במכתבה מיום 30.3.2006 (הכוונה להשלמת רובה ולתיקון נזילות).